קורונה והבית כמרחב למידה – מחשבות ראשוניות


המצב החדש אליו נקלענו מחייב אותנו להיות ביחד, כל המשפחה, ובבית.

משום מה זה מזכיר לי תיאורים של מאות קדומות, בהן ההורה היה המכוון, המדריך, המנחה. זה שמבין שחובתו לדאוג שלילד שלו יהיו כלים לחיים. זה יכול להיות כלים מקצועיים, כלים חברתיים או כלים רגשיים. זה לא משנה. אבל ההורה הוא האחראי בסיפור הזה.

התקופה הקרובה יכולה לעזור לנו לחזור לתפקיד ולתיפקוד הזה.

לראות בבית כמרחב למידה. לחיים.

להבין שאיך שאנחנו מדברים ומתמודדים עם המצב הזה, זהו שיעור גדול עבור הילדים שלנו. הם צופים בנו ולומדים איך להתנהג במצבים האלה.

השיח שאנחנו מקיימים, טון הדיבור, המילים שאנחנו בוחרים, כל אלה הם מודל לחיקוי. ולא מדובר רק בילדים קטנים. דווקא בני נוער חדים יותר לעניין הזה. לאיך שאנחנו מתמודדים עם הדעות שלהם, גם אם הן שונות משלנו. לאיך שאנחנו מתמודדים עם אוסף הרגשות של כל מי שיושב עכשיו סביב השולחן, ולא יודע מה יהיה מחר. לאיך שאנחנו מכילים את אי הוודאות ומקבלים אותה, כפי שהיא.

אחרי זה מגיעים הכלים הפרקטיים, כמו: ארגון סדר יום שיהיה קבוע אך גמיש, מגוון אך ברור, מכיל אך עקבי. בקיצור, כזה שיהיה בטנגו עם המציאות.

עדיין לא ברור איך נסתכל על התקופה הזו כשנהיה אחריה, אבל אפשר לקוות שנוכל לומר, כמו הגיבורה בסיפור:

"בשמחה גדולה נוכחה לדעת שאין אוהבים את הבנים מפני שבנים הם, אלא מפני הידידות הנרקמת בזמן גידולם."

- גבריאל גרסיה מארקס, מתוך הספר "אהבה בימי כולרה".

Featured Posts
Posts Are Coming Soon
Stay tuned...
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

EDQUEST - Twist in Education  |  מרחבי למידה חווייתיים  |  edquestt@gmail.com  

ישראל 054-6984921  |  אירופה 44-748-0333-986